ברית משה, מצות עשה ר״ב

מהדורה: מונקאטש, 1901

« ברית משה Positive Commandments 201:1 ברית משה Positive Commandments 203:1 »

1 ספר מצוות גדול פתח ↗

מצות עשה להביא א בחג השבועו׳ שתי הלחם היא המנחה חדשה עם הקרבנות הבאי׳ על הלחם כמו שאומר בפרשת אמור והקרבתם מנחה חדשה לה׳ ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרונים סלת תהיינה חמץ תאפנה ביכורי׳ לה׳ והקרבתם על הלחם שבעה כבשים תמימים בני שנה ופר בן בקר אחד ואילים שנים יהיו עולה לה׳ ומנחתם ונסכיהם אשה ריח ניחוח לה׳ ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמי׳ והניף הכהן אותם על לחם הביכורי׳ תנופה לפני ה׳ על שני כבשים קדש יהיו לה׳ שתים שני עשרונים עשרון לכל חלה במנחות דף פ״ג ואין שתי הלחם באות מחוצה לארץ שנ׳ ממושבותיכם תביאו לחם תנופה לחם תרומה המורם לשם גבוה ביכורים ראשונה לכל המנחות אף מנחת קנאות הבאה שעורים לא תקרב מן החדש קודם שתי הלחם על הלחם בגלל הלחם חובה ללחם ותניא במנחות דף מ״ה יכול שבעה כבשים ושעיר האמורין בספר ויקרא הם שבעת כבשים ושעיר האמורים בפרשה פנחס אמרת כשאתה מגיע אצל פרים ואלים תמצא העניין הכוך אמור מעתה אלו לעצמן ואלו לעצמן אלו באין למוספין ואלו באין בגלל לחם והניף הכהן אותם מלמד שטעונים תנופה חיים יכול כולם ת״ל על שני כבשים ומפרש במנחות דף ס״ב שנותן לחם בצד הכבשים ומניף. ועל זה פי׳ בסמוך קדש יהיו לפי ששלמי יחיד קדשים קלים הוצרך לומר בשלמי ציבור שהיו קדשי קדשים. שנינו במנחות שם זבחי שלמי ציבור טעונין תנופה חיין ושחוטין. ות״ר בגמ׳ שם ובדף ס״ח זבחי שלמי צבור טעונין תנופה ותנופתן כמו שהם דברי רבי וח״א בחזה ושוק פירוש שלאחר שהניפו כבשים חיים שוחטן ומפשיטן ולוקח חזה ושוק מכל א׳ משניהם ומניחן בצד שתי הלחם ומניח שתי ידיו מלמטה ומניף הכל כאחד במזרח במקום כל התנופות מוליך ומביא מעלה ומוריד ומקטיר האימורים והבשר והלחם נאכל לכהנים. שנינו במנחות דף צ״ד שתי הלחם נילושות אחת אחת ונאפות אחת אחת ואומר שם בדף צ״ו שאורך כל חלה שבעה טפחים ורחבה ד״ט. שם דף צ״ה אחת שתי הלחם וא׳ לחם הפנים לישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים ואינן דוחות את השבת. ולא שבת בלבד אלא אפי׳ י״ט שנאמ׳ הוא לבדו יעשה לכם לכם ולא לגבוה בפסחים דף מ״ז. לפיכך אם היה ערב י״ט שבת אופין אותו מערב שבת ונאכלין בשלישי לאפייתן שהוא י״ט כמו ששנינו שם בסוף הפ׳ דף ק׳. שנינו במנחות דף נ״ב חמץ תאפנה רבי מאיר אומר השאור בורה להם מתוכן ומחמצן רבי יהודא אומר אף היא אינה מן המובחר אלא מביא השאור ונותנו לתוך המדה וממלא את המדה ודברי רבי יהודא עיקר כדאמרי׳ בפ׳ מי שהוציאהו דף מ״ו:

1 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה חֲדָשָׁה מִן הַחִטִּים בְּיוֹם עֲצֶרֶת – לְהַקְרִיב בְּיוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת לֶחֶם חָמֵץ מִן חִטָּה חֲדָשָׁה, וְזֶהוּ נִקְרָא בַּכָּתוּב מִנְחָה חֲדָשָׁה, וְהֵם שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ויקרא כג טז יז מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים. וְהָעִנְיָן הָיָה כֵּן, מנחות עו א ב שֶׁהָיוּ מְבִיאִין שָׁלֹשׁ סְאִין חִטִּים חֲדָשׁוֹת וְשָׁפִין אוֹתָן וּבוֹעֲטִין בָּהֶן כְּדֶרֶךְ כָּל הַמְּנָחוֹת, וְטוֹחֲנִין אוֹתָם וּמְנִיפִין מֵהֶן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה נָפָה, וְלוֹקְחִין אוֹתָן וְעוֹשִׂין מֵהֶן שְׁתֵּי חַלּוֹת וּמֵבִיא שְׂאוֹר שם נב, ב וְנוֹתְנוֹ לְתוֹךְ הָעִשָּׂרוֹן, וְאֹרֶךְ כָּל חַלָּה שם צו, א שִׁבְעָה טְפָחִים, וְרָחְבָּהּ אַרְבָּעָה, וְגָבְהָהּ אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת, וּמְרֻבָּעוֹת הָיוּ, וְאוֹפִין אוֹתָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וּלְמָחָר אַחַר הֲנָפָתָן הָיוּ נֶאֱכָלוֹת לַכֹּהֲנִים כָּל אוֹתוֹ יוֹם וַחֲצִי הַלַּיְלָה שם ק ב, וְאוֹתָהּ מִנְחָה הִיא רִאשׁוֹנָה לְכָל הַמְּנָחוֹת הַבָּאוֹת מִן הַחִטִּים. וּמַקְרִיבִים עִם הַלֶּחֶם, שִׁבְעָה כְּבָשִׂים תְּמִימִים וּפַר בֶּן בָּקָר אֶחָד וְאֵילִם שְׁנָיִם לְעוֹלָה, וְשָׂעִיר לְחַטָּאת, וּשְׁנֵי כְּבָשִׂים לִשְׁלָמִים, וְאֵלּוּ הֵן הַקָּרְבָּנוֹת הָאֲמוּרִים בְּחֻמָּשׁ הַפְּקוּדִים כָּל זֶה הָיָה קָרֵב עִם הַלֶּחֶם, מִלְּבַד קָרְבָּן מוּסַף הַיּוֹם שֶׁהוּא שְׁנֵי פָּרִים וְאַיִל אֶחָד וְשִׁבְעָה כְבָשִׂים לְעֹלָה, וּשְׂעִיר עִזִּים לְחַטָּאת, וְאֵלּוּ הֵן הַקָּרְבָּנוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּסֵפֶר וַיִּקְרָא. וּבְפֵרוּשׁ נִתְבָּאֵר כֵּן בְּפֶרֶק רְבִיעִי מִמְּנָחוֹת מה, ב שֶׁזֶּה הַקָּרְבָּן, יָבֹא עִם הַלֶּחֶם, חָלוּק מִמּוּסַף הַיּוֹם, וְאַחַר הֲנָפַת הַלֶּחֶם, הָיָה נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים עִם כִּבְשֵׂי הַשְּׁלָמִים.

1 להביא א בחג השבועות שתי הלחם כו'. וכן מנאו ז"ל הבה"ג סי' הנ"ל מ"ע ג' הסה"מ מ"ע מ"ו החינוך העי"מ האה"מ מצ' ש"ז הזה"ר מ"ע קכ"ח אות נ' עי"ש שהאריך ליישב את הבה"ג מהשגותיו של הרמב"ם על מה שמנה חנוכת המזבח שאינה מצוה לדורות הפוע"צ מ"ע קט"ז הכ"ת מ"ע נ' הדה"מ שער א' פס"ו המעיי"ח דף ק"ה ע"ב אות ס"ה המצה"ש ומהר"ש מצ' ש"ח והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הל' תמידין פ"ח:

1 משנה תורה, הלכות תמידים ומוספין פתח ↗

בְּיוֹם חֲמִשִּׁים מִסְּפִירַת הָעֹמֶר. הוּא חַג הַשָּׁבוּעוֹת. וְהוּא עֲצֶרֶת. וּבַיּוֹם הַזֶּה מַקְרִיבִין מוּסָף כְּמוֹ מוּסַף רֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁנֵי פָּרִים וְאַיִל וְשִׁבְעָה כְּבָשִׂים כֻּלָּם עוֹלוֹת וּשְׂעִיר חַטָּאת. וְאֵלּוּ הֵן הַקָּרְבָּנוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּחֻמַּשׁ הַפְּקוּדִים וְהֵם מוּסַף הַיּוֹם. וְעוֹד מְבִיאִין יֶתֶר עַל הַמּוּסָף בַּיּוֹם הַזֶּה מִנְחָה חֲדָשָׁה שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּמַקְרִיבִין עִם הַלֶּחֶם פַּר וּשְׁנֵי אֵילִים וְשִׁבְעָה כְּבָשִׂים. הַכּל עוֹלוֹת. וּשְׂעִיר חַטָּאת. וּשְׁנֵי כְּבָשִׂים זֶבַח שְׁלָמִים. וְאֵלּוּ הֵן הַקָּרְבָּנוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּחֻמַּשׁ וַיִּקְרָא. נִמְצָא הַקָּרֵב בְּיוֹם זֶה יֶתֶר עַל שְׁנֵי הַתְּמִידִין שְׁלֹשָׁה פָּרִים וּשְׁלֹשָׁה אֵילִים וְאַרְבָּעָה עָשָׂר כְּבָשִׂים. הַכּל עֶשְׂרִים בְּהֵמָה עוֹלוֹת. וּשְׁנֵי שְׂעִירֵי חַטָּאוֹת נֶאֱכָלִים. וּשְׁנֵי כְּבָשִׂים שְׁלָמִים נֶאֱכָלִים:

« ברית משה Positive Commandments 201:1 ברית משה Positive Commandments 203:1 »